25 מאי קטן וטוב לו….על התמקדות ומיצוי כאסטרטגיה להצלחה

קטן וטוב לו ! הנושא ,הכמעט פאלי, שכנראה יתפוס מקום בעתיד הלא רחוק יהיה נושא הגודל. לא שנושא זה ירד אי פעם מסדר היום העולמי אך מסתמן שהמגמות והנתונים הגלובליים והלוקאליים מצביעים על קצה גבול ההתרחבות והגדילה והתחלת התכנסות לממדים קטנים יותר, שפויים יותר ונכונים יותר לצרכן הממוצע. השוק הישראלי התחיל בקטן מהקמת המדינה דרך תקופת צנע ועד ימינו תקופת המולטי שפע המטורפת. חנויות מתמחות קטנות ונישתיות נעלמו מהנוף, נבלעו בתוך ה-“הכול” הרוחבי והמשמים. סידקית הפכה להיות תת קטגוריה בתוך מפלצת הנקראת סופרמרקט וכך כמוה- חנות הכפתורים, חנות העיתונים, חנות טפטים. קיוסק הפך לחנות נוחות, דוכן עיתונים הפך לסטנד שולי שזרוק ליד הקופות וחנות הטבק נכנסה כולה לקופסת פלסטיק “מתקן סיגריות” מעל לראש הקופאית. הדבר הלך והעמיק בשנות השמונים שבנאיביות שלנו התחלנו להאמין שכל מה שמגיע מארצות הברית להלן “אמריקה” הוא הוא ה-דבר. אימפריאליזם קפיטליסטי תרבותי שכבש אותנו בסערה. כמובן שזה השפיע ומשפיע ישירות על המוצרים והעסקים. הכול התחיל לגדול כמו באמריקה, הכי טוב אמריקה. הצרכן הישראלי בעל התאווה הגדולה והרצון להיות אמריקאי גאה נשאב לתוך התפקיד והתפקיד התלבש עליו כמו כפפה. הקפיטליזם ה-“חזירי” הפך את ההמון הישראלי לקפיטליסט חמורי. השפע והבזבוז חגגו וחוגגים. כי מה יותר מספק מלהיות הבעלים של שקית צ’יפס במשקל 500 גרם? להיות הבעלים של שקית צ’יפס במשקל 1 ק”ג. מצאנו בעליית הגג לאחר מות סבתי מכתבים בפולנית ולקחנו אותם למתרגמת. במכתבים אלו כותבים ההורים של סבתי עדכונים בנוגע למצבם בגולה (לאחר שסבתי עלתה לארץ). המכתבים מספקים הצצה לתא משפחתי באזור שנת 1920. ציטוטים כמו “איזו יומולדת מושלמת הייתה לי- קנו לי זוג כפפות אדומות”, “מצבנו הורע- הסוס שלנו חלה”, “אנחנו נוסעים עכשיו לחתונה של הבת דודה- מרחק של 4 ימי נסיעה בסוס ועגלה”. הפשטות, הצנעה, והמחסור היו קיצוניים אבל אנשים חיו ככה ולא היה חסר להם הרבה. היום אפשר להזמין מכולה עם 40,000 כפפות אדומות ואת אף אחד זה לא ירגש. קיצוניות לשום כיוון אינה טובה. אבל בזמן האחרון הצטברו מספר גורמים המאותתים שאנחנו על סף סוף ההתרחבות והגדילה הן של מוצרים והן של עסקים במ”ר. הגורם הראשון הוא כמובן העולם הווירטואלי שמציע את הכל מהכל ומייתר את המטראג’ המטורף שחנויות מחזיקות ומשלמות עליו, זה מתחיל ברשתות האופנה שמתחילות להיחלש במקרה הטוב כי השכירות היקרה חונקת אותם וזה ימשיך לקטגוריות נוספות.  בשנת 2015 43% מהקניות באינטרנט שנעשו בארצות הברית נעשו מהמיטה! אומני צ’אנל (OMNI CHANNEL) במיטבו. הגורם השני הוא ההבדלים הדוריים בעולמנו הנוכחי וההרגלי צריכה של כל דור: (נתונים מארצות הברית 2015) ה”מבוגרים”- קונים עדיין בחנויות פיזיות רק 22% מההוצאות הולכות לרכישות באינטרנט. הבייבי בומרס- 31% מההוצאות הולכות לרכישות באינטרנט. דור ה-X – 39% מההוצאות הולכות לרכישות באינטרנט. המילניאלס- 44% מההוצאות הולכות לרכישות באינטרנט. הגורם השלישי הוא ההבנה של הנזק הסביבתי שתרבות הבזבוז והשלכותיה גורמים לעולם. כמובן שיש עוד המון גורמים אבל גורם אחרון שאעלה כאן הוא הנתון המצביע כי חלה עליה במספר הגרושים בישראל וחלקם באוכלוסייה הכללית מ-2% בשנות ה-70 ל-15% בשנת 2014. כלומר 1 מכל 4 זוגות שמתחתן מתגרש. האפקט הישיר הינו שהתא המשפחתי מתפצל לשני תאים ולשני בתים. עכשיו תחשבו על האבא שרואה את ילדיו יום בשבוע ועל תרבות הצריכה שלו- הוא לא באמת צריך חומוס 1 ק”ג שיתקלקל. הוא צריך פתרונות ומוצרים קטנים יותר. להערכתי אפשר לומר שהמגמה לצרוך בתבונה ,ולא כאמרת כנף, תלך ותתפשט בעולם. קניות מדוייקות יותר. נכונות יותר. קטנות יותר. עיצוב חנויות נוחות מותאמות לצריכה מינימלית עם תכנון חנות והולכת לקוח ידידותיים לצרכן יהוו מענה שהדור החדש והצרכנים המעוניינים יעריכו ויתנו לו נאמנות לקוח.