קמעונאות המשתנה חווית קניה וחווית מותג בזמן מיתון

ב

לתכנון מרחבים עובדים עם אדריכלים, הם מומחים לטיפול במרחב. אם אומר לכם שצריך לטפל במרחב קמעונאי,כמו רשת פארמים או סופר מרקט או רשת הנעלה, האם עדיין אנו חושבים שהאדריכל הוא המתאים ביותר? הרי חייבים לחשוב על ה”לאי אאוט” של החנות על סמיכות קטגוריות, הולכת לקוח וכו’ יש מעט אדריכלים שידעו לתת את הפתרונות הקמעונאיים הנכונים, לאדריכל קשה להתמודד עם מתקני תצוגה מורכבים, מידוף יחודי, למשל קיר למשקפיים, מי מתכנן את המתקנים? אדריכל ישרטט את המיקום של מתקן המשקפיים בחנות ואת מידותיו אבל לחנות אופטיקה למתקני המשקפיים יש משמעות עליונה תפעולית, פונקציונאלית וחוויתית. מתקן משקפיים חייב לתת תחושה של אמינות, מקצועיות, ואופנתיות מסויימת כדי שאני ארצה לקנות בחנות הזו את המשקפיים. לכן מה שצריך לפרוייקטים מהסוג הזה הוא מעצב תעשייתי רצוי עם ניסיון במתקני תצוגה, בפתרונות חזותיים, בנראות ומסחור חזותי, אם יש מעצב כזה הוא צריך תמיכה של איסטרגיה ופלנינג ושילוב של הבנה שיווקית וצרכנית (התנהגות לקוחות/קונים) כדי להקנות חווית קניה נכונה. בדרך כלל מה שקורה,יושבים במשרדי המיתוג ובונים את המותג באותם 5 השלבים הידועים שמובילים לבנית איסטרגיה מותגית ובמקרים טובים גם הררכיה מותגית מרחבית. הלקוח /בעלי הרשת מקבלים החלטה על פי לוגו – צורה וצבע על ההבטחות שהמותג יביא וישדר ללקוחות היעד. תהליך מכובד ובריא שהיה מספק עד לפני עשור. לאחר שהלקוח/בעלי הרשת קיבל ספר מותג הוא פונה לאדריכל ובמקרה הטוב גם למעצב תעשייתי או מעצב מרחבי מנוסה אחר! בימינו יש משמעות מאד חזקה גם לחומריות מלבד הצבע והצורה, יש גם משמעות למרחב ובחווית קניה שהמותג משדר. אם אני צריך לעצב חניון של קניון חדש, אסתפק בהדבקת הלוגו על הקירות? אציע שוב זכוכית מותזת חול עם כיתוב מתיימר להשיג אימפקט על המבקר? האם המותג לא מחוייב להיות קוהרנטי ואחיד בשפה שלו? אז למה שוכחים את השותף החשוב התלת מימד, ההגדרה צריכה להעשות בשיתוף של אנשי מיתוג ומעצב תעשייתי שיכול בשלב פיתוח העיצובי של המותג לתת את ה”אנפוט” היחודי שלו. הגדרת צורה, צבע וחומר התחשבות בקו הראיה (קו העין) וארגונומיה נוחה לצרכן. “אימפקט” של מותג יהיה עצום שתהיה התאמה מלאה ואחידות שפה למותג שעובר כחוט השני מהדו מימד לתל מימד נכון? אז זהו, שלא! מאד לא נכון. שוב התקבענו בחשיבה. מותג קמעונאי יהיה מדהים לא אם נעבור מדו מימד לתלת מימד או להפך. רק אם הדברים יוולדו יחד זה יהיה מושלם. מישהו יציע מבנה אליפטי שקצוותיו (קו השפה שלו) מעוגלות ויגיד שבחומר פלסטי זה הכי מיוחד ואז המעצב הגראפי ישפר את זה בהצללה מתאימה לקימור ואותה אליפסה בעצם תשמש כמצע למוצרים שנמכרים בחנות וגם הדלפק יהיה כזה אבל הכול יבוצע מחומר פלסטי (פוליאוריטאן לצורך הדוגמא) כל מה שהחומר הזה מאפשר לבצע כרהיט או מתקני תצוגה ינוצל וגם החומר הפרסומי השיווקי והלוגו יהיו בתחושה של פלסטיות. חווית הקניה והמרחב חייבים להיות מתוכננים בקפידה ואדריכל יכול להשתלב לאחר פיתוח מלא של שפת המותג ונקודת המכירה .העיצוב הכולל של המותג יכול להעשות ולהיות מוצע על חנות וירטואלית. אדריכל יקח את העיצוב ויתכנן התאמה למרחבים שהרשת תבחר להתמקם בהם. אדריכל שיקבל ספר מותג שהתלת מימד הוא חלק ממנו, ידע להציע את התאורה הנכונה את תכנון המבנה אם צריך, הכניסה התקרה הריצפה והכול בתאום מלא בין כול המשפעים וידע לתת את המיטב כמו כל הצוות שלפניו.מקימים רשתות קמעונאיות שצריכות לשרוד שנים? משקיעים מיליוני שקלים בהקמת החנויות? אל תחסכו בשלבי המיתוג המלאים ואל תשכחו את המרחב, במיוחד שמדובר במותג קמעונאי שנדרש לחווית קניה כוללת.
No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.

USAIsrael
יש לכם שאלה? זקוקים לייעוץ מקצועי?
צרו איתנו קשר ונשמח לעזור 077-2308149 או שלחו הודעה
ליצירת קשר