מה הדבר הבסיסי בהתמודדות עם הקמעונאות המשתנה הצרכן החצוף , מלא מידע ואי אפשר לעבוד עליו , צריך להיות ממש טובים כדי למכור לו. כמו שאומרים :"די ! נגמרו הימים" – שהאמינו לכל הבטחה מותגית או לכל קמפיין לא מזמן די בקלות אפילו נתנו צ'אנס למוצרים ומקומות חדשים. בגלל שבימינו
2009 יש מיתון נוראי עכשיו זה ברור ,זה עבד כולנו היסטריים ,מה עכשיו? איך אני פוגש את הצרכן שלי בנקודת המכירה אחרי שלבי ההדחקה והכעס ,ההפנמה וההשלמה כשהוא מגיע לקניות ,מה הן ציפיותיו ובמה הן שונות מבעבר בתקופה זו ? מה זה אומר לגבינו? אני כמנהל שיווק ,מכירות,טרידמרקטינג,בעלי רשת קמעונית
חישניי הלקוח – כדאי להיות מודעים להם יוניליבר חרטה על דגלה את ה "Vitality" בהגדרה מילונית -חיות, חיוניות, כוח החיים. כחברה מובילה בעולם במוצרי הצריכה היא אכן עשתה זאת באופן טוטאלי מסודר, לאורך ולרוחב הארגון עם הגדרה מחדש של המוצרים שהיא מוכנה לפתח ולתמוך בהם .מה שלא התאים – נמכר
מונחים בסיסיים חוזקות של כל פורמט והפגיעות שלו. דוגמאות להזדמנוית פיתוח וצמיחה. דוגמאות לטעויות נפוצות בכל פורמט. מותג קמעונאי ,הוא מותג של ארגון /חברה שמפעילה מתחם מסחרי קמעונאי דוגמא :סופר פארם, שופרסל, הום סנטר, קסטרו, מיכל נגרין אולם שני המותגים האחרונים שונים מהותית מקודמיהם. בעוד שבשלושת הרשתות הראשונות הנ"ל נמכרים
רקע ארגונים על פי אופיים נחלקים לחטיבות. לאורך השנים ארגונים שעסקו בייצור, סחר, או במתן שירותים בסדרי גודל לאומיים נעזרו תמיד בשתי חטיבות מרכזיות: חטיבת השיווק וחטיבת המכירות. אלו חטיבות ארגוניות בעלות היסטוריה, מסורת, וערכים מושתתים שקל להבין אותם, טבעי להבין את פעילותן ומיקומן בארגון. האומנם? לא בעשר חמש-עשרה שנים
לתכנון מרחבים עובדים עם אדריכלים, הם מומחים לטיפול במרחב.אם אומר לכם שצריך לטפל במרחב קמעונאי,כמו רשת פארמים או סופר מרקט או רשת הנעלה, האם עדיין אנו חושבים שהאדריכל הוא המתאים ביותר?הרי חייבים לחשוב על ה"לאי אאוט" של החנות על סמיכות קטגוריות, הולכת לקוח וכו’ יש מעט אדריכלים שידעו לתת את
*הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ובהתאם למדיניות הפרטיות של האתר
